צנעא, שנות ה-30
ברוקד זהב, כותנה, חוטי מתכת ומשי, פנינים, חרוזים
מטבעות, קישוטי כסף וכסף מוזהב
ברדס הברוקד (קָָרְקוּׄש מִזַּהַר מׅרַצַף) היה כיסוי הראש החגיגי ביותר של הנשים היהודיות הנשואות בצנעא, ועל־פי־רוב נכלל בנדוניה. הברדס הנראה כאן עשוי ברוקד זהב המיובא מהודו ובטנת כותנה. הקישוט האופייני לו מורכב מלוחיות בעבודת פיליגרן עדינה מכסף מוזהב וממטבעות מוזהבים שנתפרו לאריג. שלוש או ארבע שורות של מטבעות תורכיים וטאלרים של מריה תרזה (ריאלאת) סודרו סביב חלקו האמצעי של הברדס. המטבעות נתפרו כך שסמל הנשר האוסטרי שעל גב המטבע ייראה דווקא בצד הנגלה לעין, ואילו דיוקן המלכה יוסתר, כנראה מטעמי צניעות. המטבעות היו רכושה הפרטי החשוב ביותר של האישה, והם "הופקדו" על הברדס למשמורת. בעת הצורך מכרה האישה מטבעות אחדים ואחר־כך, בעתות רווחה השלימה את החסר.
הקישוט בשוליים הקדמיים, היוצר מסגרת מסביב הפנים, דומה לזה של ברדס הקטיפה. הוא מורכב משרשרת כסף בצורת נחש (חְנַישַיֶה), שתי שרשרות כסף מוזהב (סַלְסֶה צֻפְרָא וסַלְסֶה מְתַ'מַּן), חוטי כסף קלועים, רצועות פנינים מושחלות (לוּלוּ קַשיטַה) ואבנים אדומות, שרוכי משי ססגוניים, חצאי חרוזים (פֻקוּש), ומעל המצח – תליונים (אקראֹֹט), המסמלים גרעיני דגן.
לקצות השרשרות המשתלשלות משני צדי הברדס מחוברים תליונים דמויי סל (זַנַאבּיל), כפתורים ולוחיות בעבודת פיליגרן עדינה. רוב הקישוט בברדס עירוני זה ובברדס שהוצג לעיל מורכב מתכשיטי כסף שהוצמדו לאריג ולא מרקמה, שהיתה הקישוט האופייני של הברדס הכפרי.
מתוך: אסתר מוצ'בסקי-שנפר, יהודי תימן. אלפיים שנות תרבות ומסורת, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2000, 89-88
קרקוש מעשה ידי צורף הכסף בעל ידי הזהב – יוסף כהן עיראקי | מוצג במרכז מורשת
קרקוש מעשה ידי צורף הכסף בעל ידי הזהב – יוסף כהן עיראקי | מוצג במרכז מורשת