אוצרות כסף מארץ שבא: תכשיטי תימן – סמל לעושר, מוצא גאוגרפי ואמונות שונות

אוצרת: אסתר מוצ'בסקי-שנפר

אוצר מרשים של תכשיטי כסף תימניים, נאסף על ידי הגב' מרג'ורי רנסום כאשר הייתה בתימן בשליחות שירות החוץ של ארה"ב במהלך שנות ה־60 וה־70 של המאה העשרים. כמו כן לאחר שפרשה ממשרד החוץ שהתה לסירוגין בתימן בשנים 2004 – 2009. מלאת התלהבות הגיעה למקומות מרוחקים ושונים גיאוגרפית ברחבי תימן,  בהם אספה תכשיטים תימניים.

עד המחצית השניה של המאה ה־20, תכשיטי הכסף האתניים בתימן היו סמל למעמד חברתי וליופי עבור האישה. כמו כן הם היוו מתנה מהחתן לכלה, לכבוד חתונתם והפכו לרכושה הפרטי של הכלה. בנוסף, בתימן האמינו כי התכשיטים מגן מפני עין הרע, וסגולה לפוריות האישה וּלְרַוְחָתָהּ. כיוון שלכל אזור בתימן היו מסורות שונות של תכשיטים, ניתן ללמוד מהם לגבי מוצאה הגיאוגרפי של האישה אשר ענדה אותם.

אוסף זה מורכב ברובו מתכשיטים שבטיים, אך מכיל גם כמה פריטים בסגנון עירוני, שנעשו בטכניקות האופייניות לסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 בתימן, כמו הַפִילִיגְרָן והַגְרַנוֹלַצְיָה. חלק מהיצירות נעשו ע"י צורפים יהודים לפני העלייה הגדולה של השנים 1949 – 1950. על כמה מהם ניתן למצוא חתימות של הצורפים שיצרו אותם כמו: יוסף סאלח, סולימאן קרע, איברהים בוסאני, ואיברהים יחיא, כמו כן מדי פעם חרטו את סימן איכות הכסף.

סגנונות התכשיטים בתימן השתנו בהתאם למיקום הגיאוגרפי, שכן הישובים והכפרים היו מרוחקים ומבודדים למדי. במיוחד עד סוף המחצית הראשונה של המאה ה־20, כאשר החל תהליך סלילת הכבישים והחלה תחבורה מודרנית. באותה תקופה, הצורפים נהגו לנדוד במשך שבועות ואפילו חודשים כדי למכור את יצירותיהם. לאחר העזיבה של היהודים את תימן, צורפים מוסלמים אמצו את שיטות העבודה והסגנונות הישנים של היהודים. כאשר המודרניות הלכה ופשטה בתימן, הצעירות בתימן העדיפו תכשיטי זהב מודרניים, לכן הביקוש לתכשיטים אתניים מסורתיים הלך ופחת, הוא נותר בקרב נשים מבוגרות ששמרו על מסורות ישנות, או לצורכי תיירות ולשוק התכשיטים האתניים במערב. בשל כך יש חשיבות רבה לאוסף התכשיטים המסורתיים שמוצגים כאן בתערוכה.

התכשיטים המוצגים  בתערוכה זו נתרמו באדיבותה של הגב' מרג'ורי רנסום, וושינגטון – למרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל, רחובות, בשנת 2022.