צורף הכסף בעל ידי הזהב | פילגרן מתימן – יוסף כהן

יוסף בן פנחס כהן עראקי נולד בכ"ה כסלו 1912, בצנעא, בירת תימן.

אביו, פנחס בן שלום כהן, הוא שהחל את מסורת הצורפות במשפחתו, שכן המשפחה עסקה עד אז בסחר שקדים (חלחל), ולא היתה לה כל נגיעה באומנות הצורפות התימנית. בתחילה מצא פנחס עבודה כשוליית צורפים אצל משפחת ג'מאל, משפחת צורפים ידועה בצנעא. לאחר ארבע שנים של התקדמות וצבירת ידע וניסיון מקצועי, הקים פנחס בית מלאכה משלו ויצא לדרך עצמאית.

משהגיע יוסף, לגיל 13 והשלים את לימודיו אצל המורי, הצטרף גם הוא אל צוות העובדים בבית המלאכה של אבא. "עד מהרה למדתי את מקצוע הצורפות וגדלתי עם בית המלאכה". אומר יוסף שהתגלה כסוחר ממולח והיה לאיש מכירות מעולה.

יוסף מסביר כי מרכיב הזמן באומנות זו לא היה קיים וייצור התכשיט היה תהליך מורכב שנמשך זמן רב. מעניין לדעת כי יוסף היה מייצר באותם ימים את כלי העבודה בעצמו. צורכי העבודה הביאו אותו לפיתוח שיטות וכלים פשוטים מאוד ומדהים לגלות כמה עשירים ויצירתיים היו הכלים שהוא הצליח לייצר באמצעים פשוטים.

יוסף ושושנה עלו עם ילדיהם לארץ ישראל, והתיישבו בהרצליה. עם עלייתו פתח יוסף בית מלאכה בתוך חנות חשמל במרכז העיר ואיתו עבדו אביו ובני משפחה נוספים.

לאחר מלחמת ששת הימים נאלץ יוסף לסגור את בית המלאכה בהרצליה ולהתפרנס מעבודתו בגזברות העירייה, שם עבד במשך 20 שנה במקביל לעבודת ציבור בקהילה, יצירת תכשיטים בביתו ולימוד דורות של תלמידים צעירים את רזי אומנות הצורפות התימנית המסורתית.

יוסף אומר כי ההקפדה ללא פשרות על דיוק בפרטים הקטנים היא לחם חוקו של אדם שרוצה לעסוק באומנות זו. יוסף כהן היא ההוכחה שאהבת המקצוע וההנאה שביצירה הן המפתח להישגיות ולהצלחה לאורך שנים.